רטיבות קפילארית היא רטיבות המצטברת תחת אריחי הריצוף בבית. בשונה מרטיבות בקירות חיצוניים או פנימיים, המאפשרים את שחרור המים דרך נקבוביות הקיר, במקרה של רטיבות תת רצפתית המים לכודים תחת משטח אטום ללא נקבוביות, וללא חשיפה לאוויר ולחמצן שמאפשרים ייבוש ואידוי טבעי. רטיבות כזאת תיצור תנועה של המים כלפי מעלה, במעלה הפנלים והקירות, ליצור כתמי רטיבות על גבי קיר בחלקו התחתון, להביא ליצירת ריחות טחב, קילופי צבע, ובמקרה של נזקי מים מהותיים הלחץ אף עלול לגרום לדחיקת אריחי הריצוף, לסדקים ולשברים.
מהם הגורמים להיווצרות רטיבות קפילארית בבית?
רטיבות תת רצפתית אינה נפוצה, אולם הוא עשויה להיווצר בשל מספר גורמים וסיבות:
- ליקויי איטום- ליקויי איטום ומעבר מים ולחות חיצונית מקירות חיצוניים וגגות.
- תכנון מבני לקוי- תכנון אופטימלי של המבנה יכלול אוורור מיטבי של חללים ומענה לשחרור מים גם במקרה של נזילה או בעיות איטום, למניעת נזקים מהותיים. תכנון לקוי עשוי להביא ליצירת חללים קטנים ללא אוורור בחדרי אמבטיה ושירותים, להצטברות של לחות וספיחה שלה בתשתיות, לרבות תחת הריצוף.
- חלחול מי קרקע- בבתים פרטיים, בדירות גן ובמבנים צמודי קרקע, מקור הרטיבות עשוי להיות מן הקרקע, בין אם זו הצמודה ומשויכת למבנה ובין אם קרקע שכנה ו/או ציבורית. חלחול מים מן הקרקע אשר יוצרים רטיבות קפילרית במבנה עשוי להיגרם בשל הצפת ביוב מרכזי, או בשל עודף מי גשמים שלא נספגו היטב בקרקע ונדדו לשטחים סמוכים ומתחת למבנים, ללא אפשרות לשחרור טבעי.
- נזילה בצנרת- התכנון המבני של בתים פרטיים ומשותפים כולל מעברי צנרת סמויים מן העין בין קירות ותחת הרצפות. נזילה בצנרת הפנימית העוברת תחת הריצוף, תיצור שחרור איטי אך מתמשך של מים, ובהיעדר אפשרות לשחרור ולאידוי שלהם, יצטברו תחת הריצוף לכדי רטיבות קפילארית מזיקה.
איך מונעים רטיבות קפילארית
למרות שישנן שיטות מתקדמות ויעילות לצורך ייבוש רטיבות כלואה, הדרך הטובה והזולה ביותר תהיה למנוע אותה מראש. באמצעות תכנון נכון והטמעת אלמנטים יעילים כבר בשלבי התכנון ויישום התשתית, ניתן להימנע מהיווצרות של רטיבות קפילארית בהמשך:
- מערכת ניקוז מי קרקע- הקרקע עליה עומד המבנה והקרקע הסובבת אותו יהיו חשופות בשלב זה או אחר למים. חשוב לתכנן ולהטמיע בקרקע מערכות ופתרונות ניקוז שיאפשרו את סילוק המים בקלות ולא יאפשרו להם להצטבר ולהילכד תחת הרצפות.
- איטום- איטום אופטימלי של המבנה, הטמעת פתרונות איטום סביב צנרת המועברת בתשתיות, איטום מיטבי של גגות, קירות חיצוניים וקירות פנימיים. במקרה של ליקוי באיטום חשוב לתת מענה מהיר, לאתר את מיקום חדירת המים ולטפל, בכדי למנוע הצטברות נזקי מים והרחבה של סדקים וליקויי איטום.
- רובה- יישום של שכבת רובה מחומרים אטומים ואיכותיים שימנעו חדירת מים מן הריצוף כלפי מטה.
- אוורור- הקפדה על אוורור של הבית, בדגש על חללים קטנים ורטובים. במקרה שבו בחלל קטן המייצר תנאי לחות, ואינו כולל חלון או פתח אוורור חיצוני, מומלץ לבחון אפשרות להתקנת פתרון אוורור באמצעות מכשיר סופח לחות היוצר תחלופת אוויר.
רטיבות קפילרית עשויה לגרום לנזקים תברואתיים ולפגיעה באיכות החיים, מביאה להצטברות עובש, לחות וחיידקים ומסוכנת במיוחד למצויים בקבוצות סיכון דוגמת: תינוקות, קשישים, חולי אסתמא ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת.
במקרה של איתור סימנים לרטיבות קפילארית, חשוב להזמין שירות מקצועי שיכלול את איתור מקור הנזילה, בדיקה מקצועית של החומר המצוי על תשתית הריצוף, החול או הסומסום וזיהוי אחוזי לחות חריגים.
במקרה כזה יידרש ייבוש רטיבות כלואה באמצעות מכשור ייחודי, הכולל צינורות דקים המוחדרים לחורים זעירים במספר נקודות בריצוף, ויניקה של הלחות הנמשכת כשבועיים ימים, לסילוק הרטיבות. נוסף לזאת, את פעולת ייבוש רטיבות כלואה חשוב לבצע לאחר איתור של מקור הרטיבות וטיפול בליקוי האיטום או בצנרת הסדוקה ובנזילה- למניעת הצטברות חוזרת של מים תחת הרצפות.
